בלוג תמיד בלב

ארגונים שעברו משבר ארגוני (פיטורין, החלפת הנהלה, רכישה/מיזוג, קשיים פיננסיים, מוות של עובד ועוד) עסוקים בדרך כלל בבחינה מחודשת של מבנה, אסטרטגיה, גיוס ועוד. לא תמיד מפנים זמן, כסף ואנרגיות ארגוניות בעובדים ומצב המנטאלי והנפשי שלהם. לפעמים קיים פחד לכנס את העובדים ולהעלות את הקושי כתוצאה מהמשבר, שמא הדבר יגרום להתפרקות או לתקיעות. ההיפך הוא הנכון! כשקורה משבר בארגון (בדיוק כמו במשפחה) והוא לא מדובר בצורה מסודרת, נוצרים משקעים ותחושות סביב המשבר שמופיעים באופן ישיר על תפוקות ואיכות העבודה בארגון.

ארגון מורכב מאנשים. השאיפה של כל ארגון היא שהאנשים שעובדים בו יגיעו בשמחה ובהתלהבות לעבודה, ירגישו מחויבים ומחוברים למהות ולמטרות הארגון ויעניקו את מירב הכישורים והיכולות שלהם על מנת שהארגון יצליח. מה התבלין שעוזר לכל זה לקרות? החיבור. חיבור בין האנשים לארגון, חיבור בין העוצמות האישיות לעוצמות בארגון, חיבור בין ערכים ותרבויות, חיבור בין מנהלים ועובדים, חיבור בין התלהבות למשימות, חיבור בין משמעות לעשיה. אנשים מתחברים לקהילה, למשפחה, לקבוצה שיש לה ערכים, תרבות, אנרגיה ומטרות משותפות. דווקא בתקופה המודרנית, בה

יום בהיר אחד, בגיל 32, איבדתי את התשוקה. אני מתארת לעצמי מה עובר לכם בראש, אבל לא. אני מתכוונת לתשוקה בעבודה. הייתי סמנכ”לית מצליחה, הנעתי מערכות גדולות של אנשים ותהליכים, הרווחתי טוב, אבל משהו היה חסר. הכל עבד טוב, אבל לי לא היו אנרגיות והתלהבות,  לא זכרתי כבר למה אני בתפקיד מלכתחילה ומה עושה לי את זה. והכי קשה היה לדבר על זה, כי הסביבה הקרובה ממש לא הבינה על מה אני מתלוננת. איך אפשר לא להיות מרוצה כשיש לך

סיפור החיים שלי הביא לפתחי לא מעט משברים וקשיים, ולקח לי זמן להבין למה, איך ומה עושים עם כל זה. השלבים שעברתי בהתמודדות שלי, הכלים והעזרה שקיבלתי בדרך, והידע והניסיון שצברתי, עזרו לי להבין שיש לי ייעוד בחיים. הבנתי שכל מה שקרה לי קרה מסיבה מסוימת , ומצאתי בו משמעות. החלטתי שאני מקדישה את יתרת חיי לעזור לאנשים, בחיים הפרטיים ובעבודה, להיבנות מתוך המשברים בחייהם, ולצאת מהם מחוזקים ושמחים, kcלבחור לחיות כל יום מחדש בשמחה. זה אתגר לא פשוט. ה”בורות”

חיינו רצופים מעברים ושינויים. לעיתים אנו אלה שבוחרים במודע ובמכוון לבצע מעבר (עוברים דירה, משנים מקום עבודה, מחליפים בן זוג) ולעיתים השינוי או המעבר נכפה עלינו (גיל המעבר, משבר כלכלי ועוד). במקרה שבו המעבר מתוכנן, הוא תוצאה של תהליך פנימי כלשהו שנבע מחוסר נוחות או סיפוק מהמקום בו היינו ותחושה חזקה, שלעיתים קשה להסבירה בצורה הגיונית, שאנחנו חייבים לבצע שינוי. עדיין נצטרך לזוז מאזור הנוחות, ולשנות תבניות התנהגות והרגלים, דבר שלכולנו לא קל לעשות, אך המוטיבציה הפנימית לשנות עוזרת לנו

פעמים רבות אנו נתקלים במצבים בחיים שיוצרים בנו תחושה נוראה של אובדן כיוון וייאוש, שכן ההתמודדות עמם כרוכה במעמסה רגשית, פיזית וכלכלית, לצד הצורך במידע שבאופן טבעי אינו נחלתם של מרבית האנשים. על ההתמודדות הזו מקלות קבוצות התמיכה, המספקות למשתתפים בהן אפשרות לעזור לעצמם ולאחרים במצבם. מהי קבוצת תמיכה? מסגרת מוגדרת בה נפגשים אנשים שמצבם דומה כדי לעסוק במצב המשותף והבעיות הנלוות אליו. עיקר עניינה של קבוצת תמיכה הוא בתכנים שמעלים חברי הקבוצה ובהקלת המצוקה. חברי הקבוצה תומכים אלה באלה

למה דווקא קבוצה? שאלה מצוינת! בטח קרה לכם לא פעם, שהתלבטתם האם להצטרף לקבוצה (הרזיה, חוג, טיולים, ועוד) ומיד עלו בכם החששות הבאים: ואם האנשים שם לא נחמדים? מה יהיה אם לא יתייחסו אלי יפה? אולי לא ארגיש שם נוח? והמנחה בטוח מקצועית או נעימה? עוד פעם לספר על עצמי לאנשים זרים? מה יבקשו ממני לעשות שם? אז קודם כל הרשו לי לאמר לכם שאתם נורמליים לחלוטין. אין אדם שמגיע לקבוצה חדשה ללא חששות ותהיות. גם בקבוצת המשפחה שלנו אנחנו

ש – שחרור כל התחלה מותנית בפרידה, בשחרור, בניקוי של משהו שאנחנו כבר לא זקוקים לו יותר, אשר מעכב אותנו בהתקדמות הלאה. למשל: אמונות יסוד/מחשבות שיש לנו בתת מודע וחוסמות של ההתקדמות שלנו, כאבים ופצעים (פיסיים ורגשיים כאחד), דברים לא פתורים במערכות יחסים (עם אנשים שחיים וכאלה שכבר לא), ביקורת עצמית, פחדים וחרדות,  דברים שלא אמרנו (לעצמנו ואח”כ לאחרים), רחמים עצמיים וקורבנות, ערך עצמי נמוך, רגשות קשים שלא נתנו להם ביטוי (בושה, אשמה, כעס, עלבון), אובדנים שלא עיבדנו. מ –

מה זה שמחה? בדקתי במקומות שונים מהי ההגדרה למושג המופשט שנקרא שמחה ונתקלתי בשלל הגדרות: מהמילון: 1.    שמחה היא מצב רוח טוב וחיובי, דיצה, צהלה, רינה 2.    שִׂמְחָה היא רגש חיובי שבו האדם נתון במצב רוח מרומם, לרוב בעקבות התרחשות וחוויה שהוא מפרש אותה כחיובית מבחינתו באחד מהיבטי חייו 3.    מצב נפשי טוב של מרץ וחיוניות. השמחה מתקשרת לשלמות ולסיפוק, הבאים כשהאדם חש שיש לו את כל שהוא מבקש מהיהדות: 1.    אדמו”ר חסידי מלפני כמה דורות הגדיר ששמחה היא: “עונג