החלום שלי כשהייתי קטנה היה להיות שחקנית. אז אולי לא הגשמתי את החלום במלואו אבל בהחלט שיחקתי דמויות רבות על במת חיי, חלקן אמיתיות וחלקן מזויפות. המשחק בחיי תרם לי לא פעם לשרוד תקופות קשות והתפקידים ששיחקתי בחיי עזרו לי לא פעם לשים עלי את המסכות המתאימות ולשחק את המשחק. היום אני עסוקה בהורדת המסכות שעטפו אותי כל השנים, אבל תמיד אזדקק למסכה אחת או שתיים לצורך תפקיד מסוים שארצה בו.
הפסיכודרמה בעבודה הקבוצתית מאפשרת למשתתפים לדבר עם הדמויות השונות שבתוכם, להכיר את המסכות שהם מביאים איתם למערכות היחסים השונות בחייהם, באמצעות תרגילי המשחק, אנחנו לומדים להכיר את עצמנו טוב יותר, מוצאים דרכים שונות לספר את סיפור חיינו, ומגלים אפשרויות לנהל שיח חדש, עם עצמנו ועם אחרים. אמר פעם מישהו חכם “אנחנו לא מפסיקים לשחק משום שהזדקנו, אנחנו מזדקנים משום שהפסקנו לשחק”…